אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' בן סיניור

פסק דין

בפני תביעת שיבוב שעניינה נזק שנגרם לרכב מבוטחת התובעת, רכב פרטי מסוג סוזוקי, בתאונה בה היו מעורבים שני כלי רכב נוספים – רכב הנתבעת, ג'יפ מסוג דייהטסו, ואוטובוס של חברת קווים שאינו צד לתביעה.

גרסת מבוטחת התובעת (להלן: הנהגת) היא כי נסעה ברחוב עמוס בשוק פ"ת, מימינה היתה תחנת אוטובוס. היא נתנה לאוטובוס היוצא מהתחנה אפשרות להשתלב לפניה לנתיב נסיעתה, והיתה בעצירה מוחלטת, כשלפתע נדחף רכבה מאחור ע"י רכב הנתבעת (להלן: הג'יפ), נהדף קדימה לעבר האוטובוס שנסע מימינה בזווית שמאלה, וכך נפגע רכבה גם מאחור וגם לאורך צידו הימני.

גרסת הנתבעת היא כי אמנם פגעה ברכב התובעת מאחור אך זאת רק אחרי שהאוטובוס, שיצא במהירות מפרזת מהתחנה, גרם לנהגת לבלום בבת אחת ולסטות שמאלה, האוטובוס פגע בה ואז הג'יפ פגע ברכבה מאחור.

רכב הנהגת נפגע בחלקו האחורי – שקע במרכז מכסה תא המטען, ופגיעה נקודתית נפרדת משמאל למספר הרכב. כן נגרם לו שפשוף לאורך כל צידו הימני, מהגלגל האחורי עד הפגוש הקדמי, עם מעיכה מעל הגלגל הקדמי.

רכב הנתבעת תוקן על ידה ולא הוצגו צילומים של מצבו הניזוק לאחר התאונה, אלא לאחר התיקון. לדברי הנתבעת, התיקון היה מינורי, בעלות 150 ₪, של כיפוף במרכז הפגוש הקדמי ותו לא.

נהג האוטובוס, שהוזמן כעד מטעם התובעת, העיד כי האוטובוס ניזוק בשפשוף בפגוש הקדמי שמאלי. לא הוצגו צילומים.

הן הנהגת והן נהג האוטובוס העידו, כי התובעת בלמה ונתנה לאוטובוס להשתלב לפניה בנתיב, ועל כן אין זה נכון שנהג האוטובוס התפרץ לכביש בפראות. הנהגת נשאלה בחקירתה הנגדית אם הופתעה או נבהלה מיציאת האוטובוס מהתחנה, והשיבה בשלילה. לנהגת לא היה כל אינטרס להעיד כך, אילו היתה בנסיעה איטית ולפתע האוטובוס התפרץ לנתיב נסיעתה ושפשף את רכבה לאורך הצד הימני.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בעת התאונה היה הרחוב, שהינו דו סטרי עם נתיב נסיעה אחד בכל כיוון, עמוס ביותר והתנועה זרמה באיטיות. על כך העידה התובעת וכך גם טענה הנתבעת בסעיף 6 לכתב הגנתה.

לפיכך, אין לתמוה על כך שהתובעת עצרה ואיפשרה לאוטובוס לצאת מהמפרץ בו עצר בתחנה, שכן ממילא נסיעתה היתה איטית ביותר. הן הנהגת והן נהג האוטובוס העידו כי בעת עצירתה, חזית רכבה היתה בערך במקביל לחזית האוטובוס שמימינה. לפיכך באם נדחף הרכב קדימה בעת שהאוטובוס היה בנסיעה בזווית שמאלה כדי להשתלב לפני הנהגת, תתכן בהחלט פגיעת שפשוף לאורך כל צידו הימני של הרכב, בפגוש השמאלי קדמי של האוטובוס.

לעומת עדותם של הנהגת ונהג האוטובוס שהיתה מהימנה עלי, לא התרשמתי מעדות הנתבעת כמהימנה. לנתבעת לא היה ביטוח צד ג' בעת התאונה, והתרשמתי כי עדותה מונעת מאינטרס להסיר מכתפיה את התביעה הכספית, שהינה בסכום לא מבוטל. עדותה נראתה לי מגמתית בכל הנוגע ל"פראות" נסיעת האוטובוס ביציאה מהתחנה והפתאומיות של בלימת הנהגת ("היא עצרה בכזה בום וכזו מהירות"). גם עדות שני עדי הראיה שזומנו מטעם הנתבעת, שני הולכי רגל שאין ראיה חיצונית להימצאותם במקום האירוע, הרשימה אותי כעדות של עדים מעוניינים, על רקע הכרות קודמת עם הנתבעת. גם צירוף המקרים, של המצאות שני תושבי אריאל, המכירים את הנתבעת כתושבת אריאל "בפנים", בעת אחת באותה נקודה בשוק פתח תקווה, אומר דרשני.

הנתבעת טוענת כי הפגיעה שלה ברכב התובעת לא היתה בעוצמה גבוהה וכי לא סביר שהנהגת נדחפה קדימה למרחק אורך הרכב מגלגל קדמי לאחורי, אם היתה במצב בלימה; ברם, הפגיעה במוקד האחורי של הרכב הינה משמעותית – גובה הנזק למוקד זה עומד על 7,287 ₪, כך שהדיפת הרכב למרחק של 2 מטר קדימה אינה בלתי סבירה. כאמור לעיל, הנתבעת תיקנה את רכבה ללא חוו"ד שמאי, ללא חשבונית תיקון וללא צילומי נזק כך שמנעה מבית המשפט להתרשם מהנזק שנגרם לג'יפ.

לגבי הפגיעה הנקודתית משמאל למספר הרכב, העידה הנהגת כי לפני התאונה לא היתה ברכב כל פגיעה כזו. מדובר בפגיעה נקודתית מעצם חד ובולט, וסביר בעיני כי נגרמה מוו הגרירה של הג'יפ, שנמצא מתחת לפגוש הקדמי.

לפיכך אני מעדיפה את גרסת הנהגת על פני גרסת הנתבעת. לא מצאתי אשם תורם בהתנהגות הנהגת.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ב, 13 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: